למעלה מ 10 שנים לא גבתה עיריית אשדוד חוב ארנונה בסך 415 ש"ח לערך.

מאת: אדמוני שלומי חי, עו"ד
 
ברם, הדבר לא מנע בעדה ובעד חברת הגבייה הנמרצת שלה "מלגם" מלנסות ולגבות את החוב למרות פרק הזמן הארוך שחלף ולמרות העובדה כי חוב הארנונה התיישן זה מכבר.

"החייב" שהינו רו"ח במקצועו נדהם לגלות יום אחד בהיר כי חשבונו עוקל חרף העובדה כי לא קיבל שום מכתב דרישה או מכתב התראה בטרם הטילו השתיים - עיריית אשדוד ומלגם עיקול על חשבונו.

על מנת להסיר את העיקול במהרה שילם מיודענו רו"ח את החוב.

ויוער, כי לעיתים אין ביררה לחייב אלא לשלם את החוב על אף היותו מופרך היות והעיקול אשר רובץ על החשבון מהווה מכשול לא מבוטל לניהלו התקין של החשבון.

למצער, אליה וקוץ בה, בית המשפט נוטים לא אחת לקבוע כי כאשר חייב משלם את החוב הרי יראו אותו כמי שהודה בחוב ובנכונותו ולעיתים קרובות הדבר יקשה לאחר מכן להגיש תביעה בטוענה כי החוב לא נכון ו/או שגוי ו/או התיישן ואסור היה לעירייה לגבותו.

לשמחת מיודענו  רו"ח זה לא היה המקרה שלו, בית המשפט קיבל את התביעה תוך שהוא מותח ביקורת חריפה על העירייה ועל מלגם, לדברי כב' השופט קינדר על העירייה מוטל היה לעשות מאמץ לאיתור החייב טרם נקיטת צעדים חריפים כנגדו באמצעות
גבייה מנהלית.

כן, חזר בית המשפט על הקביע כי יש בעיקול חשבון בנק כדי להוות פרסום לשון הרע כמשמעו בחוק וקבע כי על העירייה ומלגם לפצות את רו"ח ב 7,500 ש"ח בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור של 2,000 ש"ח  בתוספת מע"מ.

האם העירייה תלמד לקח מכך ולא תנהג כך להבא. מסופקני.

 
ארנונה גבייה מנהלית אדמוני שלומי עורך דין