בבית משפט השלום
בתל אביב-יפו                                                                                                                תא"מ  
בעניין: 
 
התובע:         XXXXת.ז. XXXXXX
                                                ע"י ב"כ עוה"ד אדמוני שלומי חי
ת.ד. 2038 כפר חב"ד 6084001
                                                                בפקס. 03-5061911
                                                                Admoni-law@gmail.com
 
-  נ  ג  ד  -
 
הנתבעות:     1.         XXXXX
                                מרח' XXXXXX.
                    2.         XXXX בע"מ – XXXXX
                                                            מרח' XXXXX
 
 
מהות התביעה: כספית.
 
סכום התביעה: 26,000 ש"ח
 
 
כ ת ב  -  ת ב י ע ה
בסדר דין מהיר
 
 
אקדימין מילין
עסקינן בנתבעות אשר הטילו עיקול על חשבון הבנק של עורך דין פשיטת רגל התובע בגין הודעת קנס אשר התיישנה ושבעטיה הוכפש שמו של התובע.
כבר בפתח הדברים יובהר ויודגש כי אין מחלוקת שהודעת הקנס התיישנה - לכתב התביעה מצורף העתק אישור הנתבעות כי הודעת הקנס בוטלה.
כתב טענות זה יגולל בקצרה את התנהלותן הקלוקלת של הנתבעות אשר ראשיתה בחטא עת ביקשו הנתבעות לגבות מאת התובע הודעת קנס שנתנה (לכאורה) לתובע לפני יותר מעשור, עוד בשנת 2003  ואשר התיישנה בשל התיישנות העונש (בשתי תקופות התיישנות שונות) וסופה בחטא עת הטילו על חשבון הבנק של התובע עיקול בניגוד גמור לדין ולהלכה הפסוקה.
ודוק: כל הקורא כתב תביעה זה ומעיין בנספחים המצורפים לו, לא יוכל שלא להתרשם כי לפנינו רשות שלטונית – הנתבעת 1, אשר נוקטת ביד ברזל ומבלי רחם באמצעות הנתבעת 2 בהלכי גביה דורסניים וזאת בניגוד גמור לחובות המוטלים על רשות שלטונית, תוך הפרה בוטה של כללי המנהל התקין, גרירת רגליים והתנהלות כוחנית המנצלת את פערי הכוחות המובנים שבין רשות שלטונית לאזרח הקטן והכל בחוסר תום לב רבתי אף באספקלריה של המשפט הפרטי.
 
כללי
-           התובע אשר יהיה מיוצג בתביעתו זו ע"י עצמו בכתובת הנ"ל מתכבד להגיש את כתב תביעתו.
-           כל טענות כתב התביעה הינן חילופיות זו לזו ו/או משלימות אלו את אלו הכל בהתאם לנסיבות         העניין ו/או הדבק הדברים.
  • אין התובע מוותר על כל טענה ו/או זכות שבדיני ראיות. בכל מקרה ועניין שנטל ההוכחה ו/או נטל הבאת הראיות מוטל על הנתבעות, אין התובע מסכים במפורש או מכללא להעברת הנטל.
  • אין לראות בהצגת המסמכים אשר התקבלו מאת הנתבעות במהלך ההתכתבות  עורך דין פשיטת רגל  איתן והמצורפים לתביעה זו, כהסכמה לתוכנן ו/או לקבילותן ו/או למשקלן.
  • כל טענות ההתיישנות המובאות בכתב תביעה זה עניינם אחד - התיישנות העונש בלבד ואין לראות ו/או לפרש את הנאמר בכתב תביעה זה אחרת.
  • אין התובע מוותר במפורש או במכללא על כל טענה שעומדת לו על-פי דין.
  1. התובע היה, בכל מועד רלוונטי לתביעה, הבעלים של חשבון בנק המתנהל בבנק דיסקונט סניף XXXX שמספרו XXXXXX (להלן: "חשבונו" ו/או "חשבון הבנק").
  2.  
    1. הנתבעת 1 הינה רשות מקומית אשר עיקלה את חשבון הבנק של התובע בגין הודעת קנס באמצעות הנתבעת 2.
    2. הנתבעת 2 הינה חברת גבייה אשר פועלת מטעם הנתבעת 1 לגביית הודעות הקנס הניתנות בתחומה המוניציפאלי.
      (להלן: "הנתבעות").
 
העובדות הרלוונטיות בקציר האומר
  1. התובע יטען כי עת ביקש לבצע עסקה באמצעות כרטיס האשראי "מפתח דיסקונט דיירקט" נתקל התובע בסירוב שבגינו פנה לבנק בו מנוהל חשבונו והתבשר כי הוטל עיקול על חשבונו.
  2. לאחר בירור ודרישה התברר לתובע כי ביום 17.02.2013 הוטל עיקול באמצעים אלקטרונים על ידי הנתבעות על חשבון הבנק של התובע.
  3. יודגש ויובהר כבר עתה, העיקול הוטל ללא כל התראה מוקדמת וללא שמי מהנתבעות שלחה התראה לפני ביצוע העיקול וזאת בניגוד גמור לאמור בפקודת המסים (גבייה).
  4. עם קבלת הידיעה כי חשבונו עוקל, פנה התובע אל הנתבעות בבקשה כי יסירו את העיקול לאלתר כיוון שלא ידע על החוב ושעה שלא קיבל לידיו כל התראה לפני עיקול.
  5. לא זו אף זו, התובע טען כי לאור העובדה כי דבר החוב לא נודע לו וכי עפ"י הנאמר לו על-ידי הנתבעות הודעת הקנס בגינה הוטל העיקול הינה מלפני יותר מעשור, עוד משנת 2003, אזי חזקה עליו שהודעת הקנס התיישנה.
  6. התובע קיבל את תשובת הנתבעות במכתבן אליו מיום 02/04/2013  עורך דין פשיטת רגל  בו הן דוחות את טענותיו בדבר התיישנות הודעת הקנס מכל וכול.
  7. מעיון במסמכים אשר צורפו לתשובת הנתבעות התעורר חשד ממשי אצל התובע כי מכתבי הדרישה אשר נשלחו לתובע מעת לעת בגין הודעת הקנס נשלחו לכתובת שגויה. ברם, הנתבעות לא השכילו לצרף את הכתובות אליהן נשלחו מכתבי הדרישה מעת לעת (להלן: "הכתובות")
  8. ודוק: על מנת שהתובע יוכל להוכיח כי הודעת הקנס התיישנה מוכרח היה התובע לקבל לידיו את הכתובות אליהן נשלחו מכתבי הדרישה כטענת הנתבעות מעת לעת. שכן, זו הדרך היחידה העומדת לתובע לסתור את חזקת המסירה העומדת לנתבעות מכוח סעיף 12ב לפקודת המסים (גבייה) ולהוכיח את טענתו כי הודעת הקנס התיישנה.
  9. חמור מכך, לא זאת בלבד שהנתבעות לא השכילו לפרט במכתבן אליו את הכתובות אליהן נשלחו מכתבי הדרישה, אלא, הם אף הגדילו לעשות עת קבעו נחרצות כי מכתבי הדרישה נשלחו לכתובתו המעודכנת של התובע ובלשון הזהב של הנתבעות (בסעיף 1 למכתבן) - "על פי בקשתך רצ"ב דוח מקורי ואסמכתא המעידה על משלוח הודעות תשלום קנס לכתובת המעודכנת במועדים הקבועים בחוק".
  10. בית המשפט הנכבד מתבקש ליתן דעתו לכך שאין זה אלא דבר שקר מוחלט וניסיון מכוון להטעות את התובע ולהרפות את ידיו.
  11. אין זה אלא ניסיון בסגנון "מצליח" בניגוד גמור לחובתן של הנתבעות כרשויות האמונות על אכיפת שלטון החוק, לשם העשרת קופתן בלבד.
  12. לפיכך, ובהעדר מענה קונקרטי כאמור לעיל, להיכן נשלחו מכתבי הדרישה כאמור במכתבן אליו (סעיף 8 לעיל) פנה התובע שוב ושוב לאורך חודשים לנתבעות בבקשה שימציאו לו את הכתובות.
  13.  ברם ולמצער, הנתבעות עמדו בסירובן ולא המציאו לתובע את הכתובות, שעה שהן מחויבות לעשות כן לפי כל דין.
  14. יודגש, כי הנתבעות לא נמקו את סירובן לעשות כן, על אף דרישתו המפורשת של התובע מאת הנתבעות לפרש את סירובן.
  15. הנתבעת 2 אף הגדילה ועשתה כאשר טענה באוזני התובע כי אין בכוונת הנתבעות להמציא לו את הכתובות. במענה לשאלתו של התובע, "למה לא?", נענה התובע בתשובה "ככה לא".
  16. בצר לו נאלץ התובע לפנות לממונה על חופש המידע אצל הנתבעת 1 (להלן: "הממונה על חופש המידע") בבקשה כי זה יורה לנתבעות להמציא את הכתובות.
  17. ברם ולמצער, אף הממונה על חופש המידע בחר לדחות את התובע 'בקש' ולא להעביר לעיונו את הכתובות ו/או לא להורות לנתבעות כי יעשו כן.
  18. רק לאחר התכתבויות רבות באמצעות המייל והדואר עם הממונה על חופש המידע ולאחר שהתובע התריע בו כי יגיש עתירה מנהלית בעניין, נאות לבסוף הנ"ל להמציא לתובע את הכתובות.
  19. עם קבלת הכתובות, התברר לתובע כי חשדו היה מוצדק וכי הודעת הקנס  עורך דין פשיטת רגל  התיישנה גם התיישנה וכעת אף היו בידיו גם את הראיות להוכיח, כי אשר הוא טען באוזני הנתבעות כל העת נכון הוא.
  20. ודוק: מיום שהוטל העיקול על חשבונו של התובע (17.02.2013) ועד קבלת הכתובות (17.06.2013) חלפו 4 חודשים תמימים!!! בהן עמד התובע בקשר אינטנסיבי עם הנתבעות, כל שבוע ואף לעיתים מספר פעמים ביום באמצעות הדואר, המייל והטלפון.
  21. בית המשפט הנכבד מתבקש ליתן דעתו כי כל אותה העת בו דחו הנתבעות את התובע 'בקש' ולא המציאו לו את הכתובת, מידע אשר אליבא ד'כל בר דעת מצוי בידן והמצאתו לתובע לא דרשה מהן כל מאמץ, רבץ על חשבונו של התובע העיקול אשר הטילו הנתבעות.
  22. לאחר קבלת הכתובות שיגר התובע מכתב לנתבעות בו הוא מוכיח כי עפ"י המסמכים והכתובות שהמציאו הנתבעות הודעת הקנס התיישנה פעמיים בשתי תקופות התיישנות שונות וכי לא קיבל טרם ביצוע העיקול התראה כדין.
  23. עם קבלת מכתבו זה של התובע לנתבעות הכירו הנתבעות בכך שהודעת הקנס התיישנה.
  24. כן דרש התובע במכתבו שהעיקול יוסר לאלתר שאם לא כן יפנה במיידית לערכאות לקבלת סעד מתאים.
  25. בתגובה ניאותו הנתבעות סוף כל סוף להסיר את העיקול מחשבונו של התובע. דא עקא, את המעוות כבר לא ניתן היה לתקן.
  26. לאחר הסרת העיקול פנה התובע לנתבעות בדרישה שאלה יפצו אותו על  עורך דין פשיטת רגל  מחדליהן ועל רשלותן אך אלה בחרו שלא לעשות כן.
       ומכאן התביעה.
 
רשלנות הנתבעות עת ביקשו לגבות הודעת קנס שהתיישנה
  1. לחילופין ולמען הזהירות בלבד, ככל שהנתבעות יכפרו בעובדה כי הודעת הקנס התיישנה בשל התיישנות העונש, יתבקש בית המשפט הנכבד לקבוע כי הודעת הקנס התיישנה עקב התיישנות העונש מן הטעמים הבאים:
    1. כל מכתבי הדרישה החל מיום 16.01.2005 ועד ליום 04.05.2007 נשלחו לכתובת שגויה, שלא עפ"י הרשום במרשם האוכלוסין ושלא עפ"י הרשום אף במשרד התחבורה למעשה  המסירה היחידה שביצעו אליבא ד'נתבעות הינה מסירה מיום 10.11.2009 ולפיכך, חלף פרק זמן של 5 שנים בקרוב, הרבה מעבר ל 3 שנים הקבועים בסעיף 10 לחסד"פ ויוצא אפוא שהודעת הקנס התיישנה בשל התיישנות העונש.
    2. כל מכתבי הדרישה החל מיום 07.07.2011 ועד ליום 21.02.2013 נשלחו לכתובת שגויה, שלא עפ"י הרשום במרשם האוכלוסין ושלא עפ"י הרשום אף במשרד התחבורה ובניגוד הנחיית משרד הפנים – מנהל האוכלוסין, נוהל 2.13.0007, שכותרתו "הודעה על כתובת למשלוח דואר". לפיכך מיום 10.11.2009 (בו לטענת הנתבעות בוצעה מסירה) ועד ליום 21.02.2013 חלפו למעלה מ 3 שנים ויוצא אפוא שהודעת הקנס התיישנה בשל התיישנות העונש.
  2. לפיכך, הנתבעות התרשלו עת לא המציאו את מכתבי הדרישה לכתובתו המעודכנת של התובע.
  3. בית המשפט הנכבד מתבקש ליתן דעתו לכך שרשלנותן של הנתבעות חמורה ביותר היות והתובע עדכן את כתובתו כמתחייב בחוק ואף עדכן ת.ד. ויוצא אפוא, שהנתבעות לא טרחו כלל להמציא לתובע את מכתבי הדרישה לכתובתו המעודכנת וזאת בניגוד גמור לדרישת הזהירות המושגית והקונקרטית ולדרישות סעיף 12ב לפקודת המיסים (גבייה) ו/או לסעיף 44א לתקסד"פ.
 
 
רשלנות הנתבעות בביצוע עיקול חשבון הבנק של התובע
  1. כאמור לעיל, הנתבעות הטילו עיקול על חשבון הבנק של התובע בהליך מנהלי, עפ"י פקודת המיסים (גבייה), מבלי להמציא לידי התובע, דרישה בכתב, טרם נקיטת הליך המבצעי. דרישה זו אינה בבחינת "מס שפתיים" כי אם דרישה עורך דין פשיטת רגל  מהותית, אשר אי קיומה מוביל לבטלות צו העיקול מעיקרו (VOID).
  2. יובהר: הכתובת המופיעה על גב המכתב הרשום שכותרתו: "התראה אחרונה לפני נקיטת הליכי הוצאה לפועל עפ"י סעיפים 4 ו-5 לפקודת המיסים (גבייה)" הינה: "XXXXXXXXX"". כתובת זו אינה הכתובת למשלוח דואר אשר התובע הודיע עליה כדין למשרד הפנים. כתובתו של התובע למשלוח דואר כפי שהיא מעודכנת במשרד הפנים הינה: "ת.דXXXXXXXXX".
  3. לא זו אף זו, הנחיות משרד הפנים קובעות במפורש כי רשות מקומית חייבת להמציא לכתובת ת.ד. באם האזרח הודיע עליה במשרד הפנים. מיותר לציין כי הנתבעות לא פעלו בהתאם להנחיה מחייבת זו.
  4. ודוק: התובע טרח והודיע למשרד הפנים על כתובת למשלוח דואר על מנת לוודא כי כל דבר דואר אשר   נשלח אליו מכל רשות שהיא יגיע לידיו וזאת כיוון שהתובע מתגורר בכפר ללא כתובת מסודרת.
  5. ברם, העובדה כי מכתב הדרישה חזר לא מנע מהנתבעות מלהמשיך בהליכי הגבייה, שעה שהן פקודת המיסים גבייה והן חובת הזהירות המוטלת על הנתבעת 1 כרשות שלטונית הנוקטת בהליך מנהלי מחייבות הודעה בפועל, ידיעה קונסטרוקטיבית של "החייב" בטרם נקיטת הליכי ביצוע של עיקול.
  6. לא זו אף זו, מחדלי הנתבעות מקבלים משנה תוקף נוכח העובדות הבאות:
    1. לאחר שמכתב ההתראה חזר, די היה במבט שטחי על הכתובת כדי להבחין שהכתובת לא תקינה: "XXX 0 XXXXX". התובע יטען כי די בהופעת הספרה          '0' באמצע הכתובת, ודי בכך שהמילה כפר חב"ד מופיעה פעמיים כדי לעורר ספק אצל כל רשות      סבירה.
    2. יתר על כן, הנתבעות לא עשו כל מאמץ לאתר את התובע ולבצע מסירה בפועל, לא באמצעות מסירה ידנית ע"י שליח ולא בכלל אלא 'אצו רצו' לעקל את חשבונו.
  7. אף לאחר שהתובע הבהיר במכתביו לנתבעות כי הן לא שלחו את מכתב ההתראה כדין, בחרו הנתבעות לטמון ראשן בחול ולא להיענות להפצרות התובע להסרת העיקול מחשבון הבנק שלו ו/או להמציא לידיו את הכתובות אליהן נשלחו לטענת הנתבעות מכתבי הדרישה מעת לעת.
  8. לא זו אף זו התובע יטען כי כאשר בחרו הנתבעות לעשות שימוש בהליך מנהלי מבלי לעבור כל מסננת שיפוטית היה על הנתבעות לנקוט במשנה זהירות ולוודא היטב כי הן ממלאות אחר כל דרישות פקודת המסים (גבייה) בדקדוק. בית משפט נכבד זה ביקר לא אחת את התנהלותן הרשלנית של הרשויות המקומיות ואת ידן הקלה על ההדק בעשותן שימוש בכלי הגבייה המנהלי.
  9. התובע יוסיף ויטען כי בשעה שלא הייתה בידי הנתבעות כל ראיה פוזיטיבית לכך שהודעת הקנס עדיין ברת תוקף, קרי, לא התיישנה, והטלת העיקול מסתמכת אך ורק על חזקות שבדין הרי שבכך חורגת הרשות השלטונית ובמקרה דנן הנתבעות, ממתחם הסבירות.
  10. חמור מכך, היות ועסקינן בהודעת קנס משנת 2003 וחלף למעלה מעשור מהיום שבו ניתנה (לכאורה) הודעת הקנס הרי שלפנינו הליך מנהלי שננקט לאחר שיהוי ניכר ולפיכך יטען התובע כי הנטל להוכיח כי הודעת הקנס לא התיישנה  עורך דין פשיטת רגל מוטלת על הנתבעות, וכי על הנתבעות היה להיווכח טרם הטלת העיקול כי הודעת הקנס לא התיישנה וזאת בידיעה פוזיטיבית כאמור לעיל.
  11. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח התנהלותן של הנתבעות אשר לא רק שלא בחרו לוודא כי אכן הודעת הקנס ברת תוקף טרם נקיטת הליך של אכיפה מנהלית אלא עשו לכל שלאל ידן כדי להקשות על התובע מלהוכיח את טענתו כי הודעת הקנס התיישנה וזאת בשעה שכל המידע מצוי אך ורק בידן!
  12. בית המשפט הנכבד מתבקש ליתן דעתו כי עיקול בהליך מנהלי מהווה פגיעה בזכויות חוקתיות מוגנות, זכות הקניין וכו' ולפיכך היה מצופה מהנתבעות לנקוט בזהירות יתרה טרם הטלת העיקול ולהזדרז להסירו עם היוודא ספק באשר לתוקפה של הודעת הקנס ולכל הפחות לסייע בידי התובע כאשר הוא מבקש להוכיח כי הודעת הקנס אינה ברת תוקף וכי המדובר בעיקול בניגוד לדין, למצער כנראה שהנתבעות אינן סבורות כן.
  13. התובע יוסיף ויטען כי הליך העיקול, כמו גם המצאת מכתבי הדרישה מעת לעת, היה בידיעתם ובשליטתם המוחלטת של הנתבעות ואין התובע יודע ולא יכול לדעת את הסיבה הממשית להתרשלותם בהמצאת מכתב ההתראה ו/או מכתבי הדרישה ו/או הטלת העיקול בניגוד לכל דין והואיל ובנסיבות המקרה מתיישב הדבר יותר עם רשלנותן של הנתבעות ו/או חוסר זהירותן מאשר עם חוסר רשלנותן ונקיטת אמצעי זהירות מטעמן ולפיכך, יטען התובע כי יש להחיל בנסיבות המקרה את הכלל של "הדבר המדבר בעד עצמו" וכי על הנתבעות להוכיח כי לא היה בהתנהגותן, עובר להטלת העיקול ולאחריו, משום התרשלות שיחובו עליה.
  14. לחילופין ומבלי לפגוע בנטען בסעיף 44 דלעיל יטען התובע כי הטלת העיקול בניגוד לדין, כמו גם המצאת מכתבי הדרישה מעת לעת לכתובת שגויה, ארע אך ורק בשל רשלנותם ו/או חוסר זהירותם ו/או היפר חובה שבחוק מצד הנתבעות  עורך דין פשיטת רגל אשר התבטאו בין היתר במעשים או במחדלים הבאים הנטענים במצטבר ו/או לחילופין כדלקמן:
45.1.
45.2.
45.3.
45.4.
45.5.
45.6.
45.7.
45.8.
45.9.
45.10.
45.11. איסור לשון הרע
 
עוולת לשון הרע
  1. התובע יטען כי בהטלת העיקול על חשבון הבנק שלו יש כדי להוות פרסום לשון הרע במשמעו בחוק איסור לשון הרע. עצם הצגתו של התובע כמי שמתחמק מלשלם את חובותיו יש בה כדי לפגוע בשמו הטוב בעיניו של בנקאי סביר וזאת ללא קשר לגובה העיקול.
  2. במיוחד נכונים הדברים בשים לב לכך שהתובע הינו פושט רגל לשעבר, אשר במשך שנתיים ימים עובר להטלת העיקול מנהל את חשבונו "עקב בצד אגודל", בזהירות רבה, תוך בניית מערכת יחסי אמון שברירית למול הבנק אשר בסמוך לפני הטלת העיקול אף קיבל מהבנק הלוואה שלא כנגד בטחונות מלאים. ברי כי, הטלת העיקול על חשבון הבנק שלו והצגתו של התובע כמי שמתחמק מתשלום "טורפת את הקלפים" מערערת ופוגעת קשות באמון של הבנק כלפיו.
 
הגדלת הנזק ו- זכות העיון במסמכי הנתבעות
  1. הלכה היא כי לתובע הזכות לעיין בחומר שבידיעתו יש לו עניין לגיטימי וכי על הנתבעות היה לנמק את סירובן בבואן למנוע ממנו זכות זו. יתר על כן, הסירוב למסור מסמכים לעיון התובע הוא החריג לכלל שמסמכי הנתבעות צריכים להיות גלויים ופתוחים לפניו בהיותו צד שנוגע בדבר. לא זו אף זו, הלכה מפורשת היא כי נטל השכנוע מוטל על הנתבעות להראות שבדין מנעו מהתובע לעיין בחומר שבידיהן.
  2. מיותר לציין, כי הנתבעות לא טרחו לנמק את סירובן כלל ולא כל שכן להצביע על הוראה שבדין המגבילה את זכותו של התובע לעיין במסמכים שאותם דרש בדרישות חוזרות ונשנות במשך 4 חודשים תמימים!!!
  3. התובע פנה לקבלת מסמכים, ככל שאלה קיימים, על מנת להוכיח לנתבעות כי הודעת הקנס התיישנה וכי הוא באמת ובתמים לא ידע ולא היה צריך לדעת על העיקול הממשמש ובא.
  4. ודוק: כל שביקש התובע הוא מסמך פשוט המצוי בידי הנתבעות אשר מפרט את הכתובות שאליהן נשלחו מכתבי הדרישה. למצער, הנתבעות סרבו להמציא לו את הכתובות ללא כל סיבה וללא כל הסבר וללא כל צידוק, ובכך לא זו בלבד שהפרו את חובתן כלפיו כרשות שלטונית אלא שבעשותן כן אף הגדילו את נזקו של התובע.
  5. בית המשפט מתבקש ליתן את דעתו לכך כי באם הנתבעות היו ממציאות את הכתובות עם דרישתו הראשונה של התובע אליהן, ולא נוקטות בסחבת מכוונת על מנת להתישו 4 חודשים, היה בכך כדי להקטין את נזקו של התובע עורך דין פשיטת רגל  שעה שכל אותה העת, במשך 4 חודשים תמימים רבץ על חשבונו של התובע עיקול! וזאת ללא כל סיבה של ממש.
 
עוגמת נפש וסבל
  1. עקב התנהלותן הקלוקלת של הנתבעות לרבות הטלת העיקול על חשבון הבנק שלו, הסחבת הרבה בה נקטו הנתבעות נגרמה לתובע עוגמת נפש וסבל רב.
  2. יצוין כי בכל התקופה בה חשבונו היה מעוקל נמנע מהתובע לבצע פעולות בסיסיות בחשבונו ולרבות: משיכת המחאות, משיכת כסף מכספומט, וכו'
  3.  
55.1.
55.2.
 
הפיצויים
  1. עקב התנהלותן הרשלנית של הנתבעות, טרם הטלת העיקול על חשבון הבנק של התובע ולאחריה עת עמדו הנתבעות במריים וסרבו להכיר בהתיישנות הודעת הקנס ו/או במחדליהן ו/או להמציא לתובע את מבוקשו ולא כל שכן  עורך דין פשיטת רגל לבטל את העיקול יטען התובע כי הוא זכאי לפיצוי ולשיפוי מאת הנתבעות כדלקמן:
56.1.
56.2.
56.3.
56.4.סך הכל 26,000 ש"ח נכון ליום הגשת התביעה.
  1. הנתבעות ביחד ו/או לחוד חייבות לשלם לתובע את הסכומים כמפורט דלעיל.
  2. לבית משפט נכבד זה הסמכות המקומית ו/או העניינית לדון בתביעה.
 
רשימת המסמכים עליהם נסמכת התביעה :
 
הודעת העיקול מאת בנק דיסקונט.
העתק הודעת ביטול הודעת הקנס מאת הנתבעות.
העתק הודעת הסרת העיקול מאת הנתבעות.
העתק הכתובות אליהן נשלחו מכתבי הדרישה מעת לעת, מאת הנתבעות.
העתק טופס "שלבי הטיפול בחייב" מאת הנתבעות.
העתק תמצית רישום ממשרד האוכלוסין.
העתק רישום כתובות ממשרד התחבורה.
העתק נוהל 2.13.0007 מאת משרד הפנים.
התכתבויות הצדדים.
כל הנ"ל מהווים חלק בלתי נפרד מהתביעה.
 
מצ"ב תצהיר בתמיכה לכתב התביעה.
 
אשר על כן מתבקש כבוד בית המשפט להזמין את הנתבעות לדין ולחייבן ביחד ו/או לחוד  עורך דין פשיטת רגל בתשלום סכום התביעה בצרוף הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ובצרוף הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בתוספת מע"מ כחוק.
                 
אדמוני שלומי חי, עו"ד
 ב"כ התובע
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תצהיר
 
 
1.
 
 
2.          א.       האמור באשר לסעיפים 1, 3, 4, 6 עד 8, 11 עד 25, 27, 29. נכון בהתאם לידיעתי האישית.
  1. האמור באשר לסעיפים 2, 5, 9, 10, 30 נכון לפי מיטב אמונתי.
 
 
 
 
 
______________
 
חתימת המצהיר
 
 
 
 
אני הח"מ עו"ד אלון רוזלס מאשר בזה כי ביום                             הופיע בפני מר                   המוכר לי אישית ולאחר שהזהרתיו כי עליו לומר את האמת בלבד ואת האמת כולה וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן, אישר את נכונות הצהרתו דלעיל וחתם עליה בפני.
 
 
 
 
___________________
אלון רוזלס, עו"ד
 
 
 
 
 
 

כתב תביעה שלומי אדמוני עיריית חולון עורך דין פשיטת רגל