מה כדי יותר איחוד תיקים במסגרת הליכי הוצל"פ (הוצאה לפועל) או פשיטת רגל בבית המשפט?
 
לעיתים קורובות פונים אלי ושואלים אותי כעורך דין לענייני פשיטת רגל,  "האם להיות פושט רגל בבית משפט בהליך של  פשיטת רגל או אולי עדיף לעשות איחוד תיקים במסגרת הליכי הוצאה לפועל".
נתחיל בהבדל העיקרי שבין פשיטת רגל לאיחוד תיקים - פשיטת רגל מסתיימת בהפטר ואילו איחוד תיקים לרוב לא מסתיימת ונמשכת "לנצח".
איזה חייב לא היה רוצה לפתוח דף חדש בחייו ללא חובות? בהליך של פשיטת רגל הדבר אפשרי, שכן, זו היא אחת התכליות של הליך פשיטת רגל

לאפשר לחייב לפתוח פרק חדש בחייו.

מאידך הליך של איחוד תיקים, מסתיים רק אם שילמת את כל חובותיך לכל הנושים. דבר שלרוב אינו ראלי, במיוחד לאור העובדה כי גם כאשר החייב נמצא בהליך של איחוד תיקים הרביות ממשיכות להצטבר ולמעשה המצב הוא שהחייב משלם רק את הריביות.

מתי בכל זאת כן טוב הליך איחוד תיקים - כשיש לחץ ורוצים להוריד אותו. קרי, לשלם סכום "fix", סכום אחד כולל לכלל הנושים ולא לכל נושה בנפרד דבר שיכול להסתכם באלפים רבים של ש"ח מידי חודש.
 

עוד נתון שיש לקחת בחשבון הוא שהסדר עם נושים קל יותר לעשות כאשר אתה נמצא בהליך פשיטת רגל, מאשר בהליך של איחוד תיקים.
כ
עורך דין לענייני פשיטת רגל אוכל להעיד ברורות כי נושים נוטים יותר להתגמש בהליך פשיטת רגל מאשר באיחוד תיקים וזאת מן הטעם הפשוט שהנושה יודע שאם לא יתפשר הוא עלול למצוא את עצמו מול חייב שיקבל הפטר בתוך מס' שנים בודדות והוא הנושה לא יקבל כלום (במונחים יחסיים לחוב שלזכותו) בעוד בהליך של איחוד תיקים החייב ישאר "תקוע" החייו "לנצח" כל עוד לא יסכים לגחמות הנושה.

חייב צריך לשאול את עצמו,  כמה נושים יש לו, ומה הסכום הכולל של החוב?
בנוסף יש לבחון האם אנחנו מחפשים פיתרון כולל או פיתרון נק' להרגעת המצב?

מהו הליך פשיטת הרגל:
חייב ראשי להגיש בקשת פשיטת רגל בהתקיים התנאים הבאים:
סכום חובותיו לא יהיו נמוכים מ 16,910 ₪ (נכון ל 1.1.12)
החייב נדרש להגיש דו"ח אודות הנכסים, ההכנסות, הנכסים של בת זוגתו וילדיהם הגרים עימם. כאשר הודח נדרש להיות מאומת בתצהיר כדין אצל עורך דין.
כן על החייב לצרף כתב של ויתור סודיות לטובת הכונס הנכסים הרשמי.

גם הזוכה ראשי להגיש בקשת פש"ר במספר תנאים שהבולטים שביניהם:
הבקשה הוגשה על יסוד מעשה פשיטת רגל של החייב כגון: העברה של נכסים במרמה, התחמקות מנושים, בקשת זוכה להכריז על חייב כפושט רגל ואי הענות החייב להתראת פשיטת רגל.
סכום החוב לא יפחת מ 84,543 ₪ (נכון ל 1.1.12).
סכום החוב הינו סכום קצוב.
מעשה
פשיטת הרגל אירע בתוך 3 חודשים לפני הגשת הבקשת להכריז על החייב כפושט רגל.
את הבקשה מגיש
עורך הדין לענייני פשיטת רגל של החייב.

 

לאחר שעותק של בקשת פשיטת הרגל מוגש לכנוס הנכסים הרשמי בצירוף תשלום הפיקדון בסך של 2,654 ש"ח ולאחר שהכונס בחן את הבקשה, ביקש הבהרות לדברים שלא מובנים לו מהחייב מוגשת הבקשה יחד עם עמדתו המגובשת של הכונס הרשמי לבית המשפט. נהוג כי באותו המעמד ממונה לחייב מנהל מיוחד שתפקידו הוא לבדוק את הנסיבות בהן נקלע החייב לחובות והאם הדוחות שהוא הגיש נכונחם ומשקפים אמת את מצבו ומצב נכסיו. הנאמן הוא בעצם מעין שלוח של בית המשפט.
מנהל מיוחד זה, תפקידו חשוב ביותר בהליך הפש"ר, ומעתה ילווה את החייב, עד לסיום ההליך.
 
צו כינוס:
צו כינוס ינתן על ידי בית המשפט המחוזי  לאחר שיעיין בבקשת פשיטת הרגל שהוגשה על ידי החייב ובתגובת הכנ"ר.
צו הכינוס מעביר את כלל נכסי החייב לפיקוחו של הכונס הרשמי, עד שיתברר אם מגיש בקשת פשיטת הרגל יגיע לפשרה או הסדר עם הנושים או יוכרז כפושט רגל.
במידה ובית המשפט החליט ליתן צו כינוס, יקבע מועד לדיון בבקשת פשיטת הרגל, שתתקיים בתום ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס. לדיון בבקשת פשיטת הרגל מוזמנים כל הצדדים הרלוונטים -  מגיש הבקשה, נושיו והכונס הרשמי והמנהל המיוחד.
 
פשרה או הסדר:
בכל שלב בהליך פשיטת הרגל, גם לפני מתן צו הכינוס וגם לאחריה רשאי החייב להציע פשרה או הסדר עם הנושים בתיאום עם המנהל המיוחד. ככל שהפשרה או ההסדר יאושרו על ידי בית המשפט יהיה בכך כדי להביא לסיום הליכי פשיטת הרגל.
 
שלבי ביניים:
בין המועד בו ניתן צו הכינוס לבין המועד שנקבע לדיון בבקשת פשיטת הרגל, (בערך 6 חודשים), יכנס הכונס הרשמי אסיפת נושים ראשונה על מנת שהנושים יביעו עמדתם באשר לאופן המשך הליכי פשיטת הרגל ובאשר לאופן הטיפול הראוי בנכסים של החייב.  אם הציע החייב פשרה או הסדר הנושים ידונו באסיפת הנושים אם לקבל את הפשרה או ההסדר- כיום לרוב  אסיפה זו מבוטלת, ורק במקרים של הליכי הסדר היא מתקיימת.

 

במהלך תקופה זו של חצי שנה מקיים המנהל המיוחד חקירה מקיפה על החייב ונסיבות הקלעותו לחדלות פרעון, חוות דעתו זו תוגש לבית המשפט, לקראת הדיון בבקשת פשיטת הרגל. לצורך חקירה זו רשאי המנהל המיוחד לזמן את החייב כדי לחקור אותו על  עסקיו וחובותיו, החייב מחוייב להתייצב לחקירה זו במקום ובשעה שנקבעו בהזמנה. כן מוסמך המנהל המיוחד, לצורך קיום חקירה זו, לדרוש כל מידע או מסמך הנוגעים לענייניו של החייב, מכל גורם אשר יש למנהל המיוחד יסוד להניח כי המידע או המסמך מצויים ברשותו או בידיעתו.

כן רשאי המנהל המיוחד לפנות לבית המשפט בבקשה לערוך חקירה פומבית של החייב וזאת לשם גילוי מקיף של העובדות הנוגעות להתנהגות  החייב, העסקאות שעשה ורכושו. בחקירה הפומבית רשאים בית המשפט, הכונס הרשמי, המנהל המיוחד/הנאמן, אם נתמנה כזה, וכן כל נושה שהגיש תביעת חוב, לשאול את החייב שאלות בדבר עסקיו, נכסיו ונכסי בני משפחתו ובדבר התנהגותו וסיבות כישלונו.

כ - 15 יום לפני הדיון בבקשת פשיטת הרגל, מגיש המנהל המיוחד לביהמ"ש ולכונס הרשמי את חוות דעתו, בה ממצאי החקירה שניהל, ובכלל זה את הערכתו בדבר הנסיבות שגרמו למצבו של החייב, הליכי ההוצל"פ שננקטו נגדו, אם ננקטו, ואת החלטות הנושים באסיפותיהם. כן מחווה המנהל המיוחד דעתו בדבר יכולתו של החייב לפרוע את חובותיו, ובדבר ההליכים שיש לנקוט כלפי החייב.

ראוי כי את המענה לקושיות המנהל המיוחד יתן
עורך דין לענייני פשיטת רגל שזה התמחותו, במיוחד יפים הדברים להלליך חקירה המתנהל בדיון בבית המשפט.

 

הדיון בבקשת פשיטת הרגל:

במועד שנקבע, מקיים בית המשפט דיון בבקשת פשיטת הרגל, אליו מוזמנים כל הצדדים החייב, הנושים, הכנ"ר והמנהל המיוחד. בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, רשאי בית המשפט להחליט אחד מאלה:

 

1. להכריז בצו כי החייב פושט רגל.

2. לדחות את הבקשה אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי ביכולת החייב לפרוע את חובותיו.

3. לקבוע כי ינתן לו הפטר מיד לאחר הכרזתו של החייב כפושט רגל.
4. לדחות את מתן ההחלטה בבקשת פשיטת הרגל על מנת לאפשר לחייב להסדיר את חובותיו בדרך של פשרה או הסדר.

 

סיומו של  ההליך:

הליך פשיטת הרגל בא אל קיצו בביטול ההליך עקב ניצול לרעה של ההליך על ידי החייב או, כאשר מדובר בבקשה של נושה, בהעדר תועלת לנושים, במתן הפטר לחייב, לבקשתו או לבקשת הכונס הרשמי, מכל חובותיו ברי התביעה בפשיטת רגל, או עם אישור ביצועה של הסדר מטעם החייב שאושרה בידי בית המשפט.

 

צו ההפטר פוטר את פושט הרגל מכל חוב בר תביעה בפשיטת רגל, למעט :

1. חובות המגיעים לפי התחייבות להימנע מעבירה או חוב המגיע למדינה בשל קנס לדג' קנס חניה, קנסות פליליים;

2. חובות או חבויות שנוצרו במרמה שפושט הרגל היה שותף לה או שהשיג ויתור עליהם במרמה;

3. חבויות לפי פסק דין לחובת פושט הרגל בתובענת מזונות

 

נמצא כי הליך זה נמשך מס' שנים אלא אם מגיעים להסדר באחד משלביו וכי החשיפה בו של החייב גדולה יחסית. יש לקחת בחשבון כי בית המשפט מקפיד על חובת תום הלב, כלומר, שיצירת החובות לא נגוע במרמה ובחוסר תום לב וכי הוא מצהיר אמת בדוחותיו החודשיים.
לא מומלץ ולא נכון להתחיל הליך זה ללא ליווי של עורך דין לענייני פשיטת רגל, למצער רוב החייבים אשר לא קיבלו הפטר ו"הושלכו" מההליך הינם חייבים אשר לא נעזרו בעורך דין לענייני פשיטת רגל.

 

הליך איחוד התיקים

הכרזה על חייב כמוגבל באמצעים
במקרים הבאים רשאי רשם ההוצאה לפועל להכריז על חייב כמוגבל באמצעים:

• במהלך חקירת יכולת.

• על פי בקשת הזוכה.
במקרה בו ביקש החייב לפרוס את התשלום לתקופה העולה על התקופות הבאות:
שנתיים - אם סכום החוב אינו עולה על 20 אלף₪.
שלוש שנים - אם סכום החוב עולה על 20 אלף₪ ואינו עולה על 100 אלף₪.
ארבע שנים - אם סכום החוב עולה על 100 אלף₪.

על חייב מוגבל מוטלות 4 הגבלות:

• הגבלה מלהחזיק כרטיס אשראי.

• הגבלה מיוחדת בבנק ישראל.
• הגבלת יציאה מן הארץ.
• הגבלה מלשמש בראש תאגיד.
 
איחוד תיקים יזום - עפ"י בקשת חייב: 
איחוד תיקים יזום (ביוזמתו של החייב), תוגש על גבי טופס 7 (שאלון לאיחוד תיקים), בצירוף מסמכים הנדרשים לאימות הנתונים, צילום תעודת זהות והחייב יחויב בתשלום של 3% מכלל החובות כל חודש,. הבקשה תוגש בלשכת ההוצאה לפועל בה מתנהלים רוב תיקיו של החייב.
תיקי מזונות ומשכון/משכנתא אינם כלולים בתיקי איחוד.

 

איחוד תיקים – 

במקרה שמתנהלים נגדכם מספר תיקים בהוצאה לפועל, אפשר לבקש מראש ההוצאה לפועל, כי יאחד את התיקים מכל הלשכות בארץ לתיק אחד הנקרא: "תיק איחוד". איחוד תיקים מקל עליכם, החייבים, כך שכל ההליכים והבקשות יתנהלו במסגרת תיק "אב" ולא תאלצו לפנות ללשכות שונות בכל תיק בנפרד.
כאשר החייב אשר מבקש איחוד תיקים, אך איננו יכול לשלם 3 אחוז מכל חובותיו כל חודש, הרי שחייב יוכרז כמוגבל באמצעים ויוטלו עליו כל ההגבלות אשר פורטו לעיל,וכל תיקיו יאוחדו.
כיצד חייב יכול להגיע להסדר שהוא באיחוד תיקים?
ראשית, לא ניתן לפנות ישירות לזוכה ולהגיע להסדר עימו – שכן מדובר בהעדפת נושים אסורה,
קרי, יש לסגור את כל התיקים בהסכמת כל הזוכים.
דבר זה פעמים רבות מתגלה במאמץ בלתי אפשרי – שכן כל זוכה מושך לכיוון אחר, והסיכוי להגיע להסכמה עם כל הנושים נמוך מאוד.
אז איך בכל זאת חייבים באיחוד תיקים מגיעים להסדרים?
הפרקטיקה לימדה את החייבים ובאי כוחם דרכים להתמודד עם טענת העדפת הנושים, ומצאה דרכים יצירתיות, העובדה כי החייב שרוי משך זמן רב באיחוד תיקים, וכל נושה מקבל מדי חודש בחודשו כמה שקלים בודדים (אם בכלל), עוזרת ומהו, זהו תמריץ לנושה לבצע את ההסדר המיוחל...
הבעיה- החייב שרוי שנים רבות בהליך איחוד התיקים, עם כל ההגבלות כנגדו.
נקודה נוספת, פניה על ידי צד ג', כלומר החייב פונה לא לבדו, אלא באמצעות מי מטעמו אשר מציע לנושה לשלם אחוז מסויים מחובו של החייב – מדובר בדרך כלל בסכום מזומן.
הפסיקה לא דנה כמעט בחוקיות נושא זה, וניתן למצוא פס"ד מעטים אם בכלל בנושא,
ואולם בהחלטת כבוד הרשם לרנר בלשכת ההוצאה לפועל בנתניה, נדון בדיוק המקרה דנן, ושם אישר כבוד הרשם לרנר את התשלום ע"י צד ג' בשמו של החייב, הנושה במקרה זה ערער לביהמ"ש המחוזי, ואולם משך את ערערו, והתוצאה נותרה בעינה, ואין לנו הכרעה של ביהמ"ש בנושא זה.