עיריית רחובות עיקלה חשבון בנק
בשל חוב ארנונה משנת 2005!


מאת: אדמוני שלומי חי, עו"ד


לאחרונה פנה אלי לקוח ותלונה בפיו כי הוטל על חשבון
הבנק שלו עיקול והוא אינו יודע על מה הוטל העיקול
ומי הטיל אותו.

בבדיקה שערכתי התברר כי המעקלת היא עיריית רחובות
וכי העיקול הוא בגין חוב ארנונה משנת 2005.
קרי, מלפני 9 שנים, לא פחות!

מיותר לציין שעיריית רחובות לא ענתה קונקרטית לטענות אותן העלתי בנוגע להתיישנות החוב, אלא אף הגדילה לעשות ומימשה את העיקול אשר הטילה על מרשי.

לפיכך, בעצה אחת עם מרשי החלטנו להגיש תביעה כנגד העירייה לבית המשפט השלום הנכבד בראשון לציון בבקשה כי זה יורה לעירייה לבטל את העיקול, להשיב את הכספים שמומשו וכן לפצותו בגין לשון הרע, סה"כ הוגשה התביעה על סך של 24,000 ש"ח.


להלן העתק כתב התביעה


 
בבית משפט השלום בראשון לציון                                                                                 תא"מ  40725-08-14


בעניין:                                    

 
                           התובע:         שי XXXXXX ת.ז. XXXXXXX

                                                                                                         ע"י ב"כ עוה"ד אדמוני שלומי חי.
                                                                                                 הלפיד 10, ת.ד. 7931, פתח-תקוה
                                                                                                 טל' 054-4770318 , פקס. 03-5061911
 E-mail: admoni.law@gmail.com                                                                                                



 
-  נ  ג  ד  -
 
                                                                               הנתבעת:      עיריית רחובות
                                                                                                   מרח' ביל''ו 2, רחובות
                                               
מהות התביעה: נזיקין, כספית.
סכום התביעה: 24,167.20  ש"ח.
 
                                                                               כ ת ב  -  ת ב י ע ה
                                                                        בסדר דין מהיר
 
אקדימין מילין
כתב טענות זה יגולל בקצרה את התנהלותה הקלוקלת של הנתבעת אשר ראשיתה בחטא עת ביקשה הנתבעת לגבות מאת התובע חוב ארנונה אשר התיישן וסופה בחטא עת הטילה על חשבון הבנק של התובע עיקול בניגוד גמור לדין ולהלכה הפסוקה ושבעטיו הוכפש שמו של התובע.
 
ודוק: כל הקורא כתב תביעה זה ומעיין בנספחים המצורפים לו, לא יוכל שלא להתרשם כי לפנינו רשות שלטונית, אשר נוקטת ביד ברזל ומבלי רחם בהלכי גבייה דורסניים וזאת בניגוד גמור לחובות המוטלים על רשות שלטונית, תוך הפרה בוטה של כללי המנהל התקין  והתנהלות כוחנית המנצלת את פערי הכוחות המובנים שבין רשות שלטונית לאזרח הקטן והכל בחוסר תום לב רבתי אף באספקלריה של המשפט הפרטי.
 
כללי
 
          התובע אשר יהיה מיוצג בתביעתו זו ע"י ב"כ הנ"ל בכתובת הנ"ל מתכבד להגיש את כתב תביעתו.

          כל טענות כתב התביעה הינן חילופיות זו לזו ו/או משלימות אלו את אלו הכל בהתאם לנסיבות העניין ו/או הדבק הדברים.
  • אין התובע מוותר על כל טענה ו/או זכות שבדיני ראיות. בכל מקרה ועניין שנטל ההוכחה ו/או נטל הבאת הראיות מוטל על הנתבעת, אין התובע מסכים במפורש או מכללא להעברת הנטל.
  •  
  • אין לראות בהצגת המסמכים אשר התקבלו מאת הנתבעת והמצורפים לתביעה זו, כהסכמה לתוכנן ו/או לקבילותן ו/או למשקלן.
     

1. התובע היה, בכל מועד רלוונטי לתביעה, הבעלים של חשבון בנק המתנהל בבנק הדואר שמספרו XXXXX (להלן: "חשבונו" ו/או "חשבון הבנק").

2. הנתבעת הינה רשות מקומית אשר עיקלה את חשבון הבנק של התובע בגין חוב ארנונה אשר התיישן (להלן: "החוב" ו/או "חוב הארנונה").

 
העובדות הרלוונטיות בקציר האומר
 

3. בתחילת חודש מרץ 2014 (התאריך המדויק אינו ידוע לתובע), הטילה הנתבעת עיקול על חשבון הבנק של התובע (להלן: "העיקול"), בגין חוב ארנונה של דירה אותה שכר התובע ובה התגורר בשנים 2004 ו- 2005 שכתובתה רח' מנדלי מוכר ספרים ברחובות 4/11 (מס' נכס בספרי הנתבעת XXXXXXX) (להלן: "הנכס")

4. התובע אשר לא ידע על מה ולמה הוטל עיקול על חשבונו פנה למרכז המידע של בנק הדואר, שם נאמר לו כי העיקול הוטל על-ידי עיריית רחובות.

5. עם קבלת הידיעה הנ"ל, פנה התובע לעיריית רחובות בבקשה לקבל פרטים והסבר בגין מה עיקלו את חשבונו שעה שזה למעלה מ 8 שנים הוא אינו מתגורר ברחובות.

6. יודגש בהקדים כי התובע עזב את הנכס בסביבות חודש מרץ 2005.

7. במענה לפנייתו הוסבר לתובע על-ידי נציגת העירייה כי העיקול הוטל בגין חוב ארנונה משנת כספים 2004 ו- 2005.

8. בעקבות העיקול חזרו לתובע מספר המחאות אשר נתן לצדדי ג' כדלקמן:

8.1. המחאה מס' XXX  ליום 7.03.2014 ע"ס 3,000 ₪ עבור שכירות.

8.2. המחאה מס' XXX ליום 11.03.2014 ע"ס 1,000 ₪ עבור החזר הלוואה.

8.3. המחאה מס' XXX ליום 30.03.2014 ע"ס 1,885 ₪ עבור החזר הלוואה.

כל ההמחאות חזרו בציון – "חשבון מעוקל"

9. היות וחלפו למעלה מ 7 שנים בטרם הוטל העיקול על חשבונו מיום היווצרות החוב, הרי שחוב הארנונה התיישן.

10. התובע פנה לנתבעת הן באמצעות הטלפון והן באמצעות מכתבים אשר שיגר אליה וטען כי החוב התיישן והם מנועים מלגבותו ולפיכך, עליהם להסיר לאלתר את העיקול מעל חשבונו.

11. ברם, ולמצער ביום 20.05.2014 מימשה הנתבעת את העיקול אשר הוטל על חשבון הבנק של התובע.

12. ודוק: עד היום טרם טרחה הנתבעת ו/או מי מטעמה להשיב למכתביו של התובע אליה.

13. יתר על כן, על אף שחלקו הארי של החוב מומש – סך של 3167.20 ש"ח, לא השכילה הנתבעת להסיר את העיקול מעל חשבון הבנק של התובע, היות ואליבא ד' תובעת נותר התובע חייב לה סך של 300 ש"ח לערך.

14. התובע יטען כי למיטב ידיעתו הוא סילק את כל חובותיו כלפי הנתבעת טרם עזיבת הנכס.

15. בנוסף, התובע יטען כי למיטב זכרונו הוא עזב את הנכס בסוף חודש מרץ 2005 ולא לאחר מכן וזאת בניגוד למופיע בספרי הנתבעת.

16. לפיכך, יכפור התובע בחוב גופא ויטען כי אין הוא חייב לנתבעת דבר.

 

הסעדים
 

17. לפיכך, יתבקש בית המשפט כדלקמן:

17.1. לקבוע כי חוב הארנונה התיישן ולפיכך, מנועה הייתה הנתבעת מלגבותו.

17.2. לצוות על הנתבעת להשיב את הסכום שעוקל מחשבונו של התובע סך של 3,167.20 ש"ח בצירוף ריבית והצמדה כדין מיום העיקול ועד לתשלום בפועל.

17.3. לצוות על הנתבעת כי תסיר את העיקול מעל חשבונו.

17.4. כן, לקבוע כי על הנתבעת לפצות את התובע, פיצויים לדוגמא, בגין עוולת לשון הרע ועוגמת נפש שגרמה לו עת הטילה עיקול על חשבון הבנק של התובע שעה שהחוב התיישן כמפורט בסעיף 18 להלן.

 
התיישנות החוב
 

18. 

18.1. מהמסמכים אשר המציאה הנתבעת לתובע עולה כי בעת הטלת העיקול חלפו למעלה מ 8 שנים ו- 3 חודשים מתום שנת המס 2005 וכן חלפו למעלה מ 9 שנים ו- 3 חודשים מתום שנת המס 2004.

18.2. משחלפו למעלה מ 7 שנים בטרם הוטל העיקול על חשבונו מיום היווצרות החוב, הרי שחוב הארנונה התיישן.

 

 
החבות
 

19. כאמור לעיל, על חוב הארנונה חלה התיישנות ולפיכך, הנתבעת הייתה מנועה מלגבות את חוב הארנונה.

20. כן, הייתה הנתבעת מנועה מלהטיל עיקול על חשבונו של התובע.

21. יתר על כן, הנתבעת הטילה עיקול על חשבון הבנק של התובע בהליך מנהלי, עפ"י פקודת המיסים (גבייה), מבלי להמציא לידי התובע, דרישה בכתב, טרם נקיטת הליך המבצעי. דרישה זו אינה בבחינת "מס שפתיים" כי אם דרישה מהותית, אשר אי קיומה מוביל לבטלות צו העיקול מעיקרו (VOID).

22. לא זו אף זו, התובע יטען כי כאשר בחרה הנתבעת לעשות שימוש בהליך מנהלי מבלי לעבור כל מסננת שיפוטית היה על הנתבעת לנקוט במשנה זהירות ולוודא היטב כי היא ממלאת אחר כל דרישות פקודת המסים (גבייה) בדקדוק. בית משפט נכבד זה ביקר לא אחת את התנהלותן הרשלנית של הרשויות המקומיות ואת ידן הקלה על ההדק בעשותן שימוש בכלי הגבייה המנהלי.

23. התובע יוסיף ויטען כי בשעה שחלף פרק זמן כה ארוך מיום היווצרות החוב ועד ליום הטלת העיקול, חובה היה על הנתבעת לוודא טרם הטלת העיקול כי חוב הארנונה לא התיישן ושבאי עשותה כן, הרי שבכך חרגה הנתבעת -  הרשות השלטונית, ממתחם הסבירות.

24. חמור מכך, היות ועסקינן מחוב משנת 2005 לכל המאוחר וחלף קרוב לעשור מאז הרי שלפנינו הליך מנהלי שננקט לאחר שיהוי ניכר ואף מטעם זה מנועה הייתה הנתבעת מלנקוט בהליך גבייה.

25. יתר על כן, לאור השיהוי הרב חובה היה על הנתבעת לוודא כי התובע מודע לחובו אצלה טרם הטלת העיקול ולוודא כי האזהרה טרם הטלת העיקול נמסרה לו וזאת בידיעה פוזיטיבית ובוודאי שלא להטיל עיקול בהסתמך על חזקות שבדין.

26. התובע יוסיף ויטען כי עיקול בהליך מנהלי מהווה פגיעה בזכויות חוקתיות מוגנות, זכות הקניין וכו' ולפיכך היה מצופה מהנתבעת לנקוט בזהירות יתרה טרם הטלת העיקול ולהזדרז להסירו עם הודעת התובע אליה כי החוב התיישן.

27. התובע יוסיף ויטען כי הליך העיקול, היה בידיעתה ובשליטתה המוחלטת של הנתבעת ואין התובע יודע ולא יכול לדעת את הסיבה הממשית להתרשלות בהמצאת מכתב ההתראה ו/או מכתבי הדרישה ו/או הטלת העיקול בניגוד לכל דין והואיל ובנסיבות המקרה מתיישב הדבר יותר עם רשלנותה של הנתבעת ו/או חוסר זהירותה מאשר עם חוסר רשלנותה ונקיטת אמצעי זהירות מטעמה ולפיכך, יטען התובע כי יש להחיל בנסיבות המקרה את הכלל של "הדבר המדבר בעד עצמו" וכי על הנתבעת להוכיח כי לא היה בהתנהגותה, עובר להטלת העיקול ולאחריו, משום התרשלות שתחוב עליה.

28. לחילופין ומבלי לפגוע בנטען בסעיף 27 דלעיל יטען התובע כי הטלת העיקול בניגוד לדין, ארע אך ורק בשל רשלנותה ו/או חוסר זהירותה ו/או היפר חובה שבחוק מצד הנתבעת אשר התבטאו בין היתר במעשים או במחדלים הבאים הנטענים במצטבר ו/או לחילופין כדלקמן:

28.1. הטילה עיקול עת חוב הארנונה התיישן וזאת בניגוד לקבוע בחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958.

28.2. הטילה עיקול עת היה אסור לה לעשות כן.

28.3. הפרה את הוראות פקודת המיסים (גבייה) לרבות סעיפים 4 ו-5 לפקודה.

28.4. הפרה את תקנות פקודת המיסים (גבייה).

28.5. הפרה חובה חקוקה שעה לא שלחה לתובע מכתבי דרישה טרם הטלת העיקול בניגוד לאמור בפקודת המיסים גבייה.

28.6. הפרה את חובתה כרשות שלטונית לנהוג ביושר, אמינות ובתום לב.

28.7. הפרה את חובת הזהירות המושגית והקונקרטית המוטלת עליה כרשות שלטונית.

28.8. לא פעלה כפי שרשות שלטונית סבירה הייתה פועלת בנסיבות.

28.9. פרסמה לשון הרע על התובע כאמור בסעיף 7 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע").

29. על הנתבעת לפצות את התובע מכוח אחריותה הישירה ו/או העקיפה ו/או השילוחית ו/או מכוח הדין לביצוע העיקול.

 

עוולת לשון הרע

30. התובע יטען כי בהטלת העיקול על חשבון הבנק שלו יש כדי להוות פרסום לשון הרע במשמעו בחוק איסור לשון הרע. עצם הצגתו של התובע כמי שמתחמק מלשלם את חובותיו יש בה כדי לפגוע בשמו הטוב בעיניו של בנקאי סביר וזאת ללא קשר לגובה העיקול.

31. במיוחד נכונים הדברים בשים לב לכך שהמחאות של התובע חוללו, ובכך הוכפש שמו של התובע לעיני רבים. ברי כי, הטלת העיקול על חשבון הבנק שלו והצגתו של התובע כמי שמתחמק מתשלום  יש כדי לגרום לנזק ממשי לתובע ולכל הפחות נזק לשמו הטוב של התובע.

32. לא זו בלבד, אלא שבמערכת הבנקאית – פיננסית נרשם כל עיקול ו/או חילולן של המחאות בסיבת עיקול ו/או אין כיסוי מספיק במרשמים השונים דג' BDI וכו'.

 

הגדלת הנזק

33. עד לכתיבת שורות אלה לא השכילה הנתבעת להשיב למכתביו של התובע אליו.

34. כן, רובץ על חשבונו של התובע עיקול נכון ליום הגשת התביעה וזאת בגין סכום פעוט יחסית של 300 ש"ח לערך ( למעלה מ 7 חודשים שחשבונו של התובע מעוקל).

35. בית המשפט מתבקש ליתן את דעתו לכך שבהתנהלות זו של הנתבעת מנצלת היא את פער הכוחות המובנה שבינה לבין התובע ובאם הייתה הנתבעת משיבה את כספו של התובע אשר מומש ומסירה את העיקול מחשבונה ולא כל שכן משגרת מכתב בו היא מאשרת כי דבר העיקול נעשה בשוגג היה בכך כדי להקטין את נזקו של התובע. ברם ולמצער, הנתבעת לא עשתה כן.

36. התובע יוסיף ויטען כי לנוכח חלוף הזמן הרב מיום היווצרות החוב הלכאורי אין בידיו מסמכים וראיות מספיקים על מנת לתמוך בטענתו כי במהלך שנת הכספים 2004 ו – 2005 שילם את כל חובותיו, כן אין ברשותו מסמכים המעידים על תאריך העזיבה המדויק של הנכס בגינו נוצר החוב והכל בשל חדלונה של הנתבעת עת לא הביאה את דבר החוב לידיעתו, עובר לעיקול חשבונו ובכך גרמה לתובע נזק ראייתי כבד. אין זה מן הראוי שהתובע יישא במחיר חדלונה של הנתבעת.

 

עוגמת נפש וסבל

37. עקב התנהלותן הקלוקלת של הנתבעת לרבות הטלת העיקול על חשבון הבנק שלו, הסחבת הרבה בה נקטה הנתבעת נגרמה לתובע עוגמת נפש וסבל רב.

 

זכות התובע והפיצויים
 

38. בית המשפט הנכבד מתבקש לקבוע כי חוב הארנונה התיישן.

39. כן, מתבקש בית המשפט הנכבד להורות לנתבעת להסיר את העיקול הרובץ על חשבונו.

40. וכן, יטען התובע כי עקב העיקול הוא זכאי להשבה, לפיצוי ולשיפוי מאת הנתבעות כדלקמן:

40.1. השבת הסכום שעוקל בסך של 3,167.20 ש"ח.

40.2. פיצוי בגין עוולת לשון הרע בסך של 15,000 ש"ח.

40.3. פיצוי גין עוגמת נפש בסך של  5,000 ש"ח.

40.4. בנוסף נגרמו לתובע הוצאות רבות לרבות: נסיעות, טלפון, דואר וכן, בזבוז זמן וטרחה רבה המוערכים לצורכי התביעה בסך של  1,000 ש"ח.

40.5. סך הכל  24,167.20 ש"ח נכון למועד הגשת התביעה.

 

41. הנתבעת חייבת לשלם לתובע את הסכומים כמפורט דלעיל.

42. לבית משפט נכבד זה הסמכות המקומית ו/או העניינית לדון בתביעה, שעה שהנכס מצוי בתחום השיפוט של בית משפט נכבד זה והיות ותביעה זו הינה תביעה כספית להשבה ולפיצויים.

 
 
רשימת המסמכים עליהם נסמכת התביעה :
הודעת העיקול מאת הנתבעת.
העתק תמצית רישום ממשרד האוכלוסין.
העתק דפי חשבון הבנק.
תכתובות הצדדים.
כל הנ"ל מהווים חלק בלתי נפרד מהתביעה.
 
מצ"ב תצהיר בתמיכה לכתב התביעה.
 
אשר על כן מתבקש כבוד בית המשפט להזמין את הנתבעת לדין ולחייבה בתשלום סכום התביעה בצרוף הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ובצרוף הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד תוספת מע"מ.
 
                 
אדמוני שלומי חי, עו"ד
ב"כ התובע
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ארנונה - עורך דין לענייני ארנונה - אדמוני שלומי