פשיטת רגל - כל מה שצריך לדעת

פשיטת רגל היא הליך חדלות הפרעון. רק אדם יחיד יכול להיות מוגדר כפושט רגל. בפשיטת רגל יש יתרונות ויש חסרונות (כמו כל דבר בחיים לא ??)

בדרך כלל פושט רגל מבקש הגנה מאנשים שדורשים את החוב שלהם בחזרה והחייב אינו מסוגל להחזיר, לכן הוא מציג את עצמו כפושט רגל או במילים אחרות חדל פירעון.
במקרים של חברות אין המושג פשיטת רגל נכנס ללקסיקון...קוראים לזה בשם אחר: פירוק והבראה.

למה קיים המושג פשיטת רגל? יש שתי סיבות:

1. לאפשר לבן אדם החייב להתחיל את החיים שלו מחדש! זה מאוד קשה לאדם שכל הזמן רודפים אחריו על מנת לגבות ממנו כספים...אלו חיים - ללא חיים. באה המדינה להגן על אדם שבאמת ובתמים אין ביכולתו לשלם  - מגבילה אותו לטובת הנושים (לא יכול להחזיק כ.אשראי, לא יכול להיכנס למינוס בחשבון הבנק וכו') ומגנה עליו מפני נושים במקביל.

2. להסדיר את עניין התשלום כל אחד לפי סדר עדיפות הקבוע לפי חוק ולמנוע מחייב להמשיך "ולברוח" מנושיו (כינוס נכסים)

ברשותכם אעיר בשני משפטים כי בתורה ישנו מושג שנקרא "שמיטת חובות" שעל פיו לפי המקרא אחת לשבע שנים מתבטלים כל החובות של החייב. אמנם שמיטת הכספים משמטת רק חבות אשר מועד פרעונם כבר הגיע ובעל החוב לא הצליח או שכח לגבותם. כלומר: הכוונה היא למנוע נגישה אינסופית של אדם חייב למרות שאיננו יכול לשלם את חובו. היום בעידן המודרני ישנו מושג שנקרא הפטר ואגע בו בהמשך המאמר.

חשוב לציין כי החוק היהודי המקראי אינו תקף לכולם. ובאמת באנגליה בשנת 1542 נחקק חוק של בית כלא לחייבים עד עונש מוות.
היום הגישה כלפי אנשים הנמצאים בהליכי פשיטת רגל היא יותר סלחנית עד לקבלת אפילו הפטר (ניגע בהמשך)

הליך פשיטת רגל בישראל
בישראל כל נושא פשיטת הרגל מאוד מאוד מאוד מסודר. ההליך הוא מסודר בפקודת פשיטת הרגל נוסח חדש 1980.
במשרד המשפטים יש מפקח על פשיטת רגל והיא נקראת הכונס הרשמי. הכונס הרשמי הוא אגף של האפטורופס הכללי. 
הוא למעשה גוף מפקח. גוף ממשלתי שהוקם במטרה למנוע חיכוכים ומריבות בין צדדים, ומתוך הבנה שעדיף שצד שלישי נייטרלי יטפל בהליכי פשיטת רגל
הכונס הרשמי הוא גוף נאמן - הכונס הרשמי ממנה נאמן פרטי (ברוב המקרים ממנים עורך דין - כגון עורך דין שלומי אדמוני עורך דין פשיטת רגל)


הליכי פשיטת הרגל מחולקים לארבעה שלבים עיקריים:

בקשת פשיטת רגל
צו כינוס
הכרזת פשיטת רגל
הפטר

















כל תיקי פשיטת הרגל מתנהלים בבית המשפט המחוזי. בית המשפט יכול להחליט אם לאשר לאדם צו כינוס לקראת פשיטת רגל או שלא. במידה ולא הסכים בית המשפט - פה נעצר ההליך והאדם לא יכול להיות פושט רגל.

מטרת צו הכינוס היא לעצור את כל הליכי ההוצאה לפועל וכל פעולה הננקטת נגד חייב במטרה להגן עליו מצד אחד, ומצד שני להתחיל לאסוף את כל נתוני החייב ולראות איך הוא יכול לשלם וכמה.

בינתיים מהרגע שניתן צו כינוס ועד פשיטת הרגל חלות על החייב מגבלות רבות כדי שלא יצבור חובות נוספים, כגון: איסור פעילות כלכלית, איסור הקמת חברה וכו'...
החייב בין היתר לא יכול לצאת מהארץ כדי שלא יברח מחובותיו. נאמן מטעם כונס הנכסים ולפני פשיטת הרגל עושה חקירת יכולת ומתחקים אחר נכסיו של פושט רגל כדי למנוע הברחתו מהארץ או כל הונאה אחרת.

כשמגיעים להליך של פשיטת רגל, מגיעים ללב לבו של ההליך, אוספים את נכסי החייב ומחלקים אותם לנושים.
אופן החלוקה הוא על בסיס שני עקרונות:
עקרון העדיפות ועיקרון השיוויון. כלומר עיקרון העדיפות קובע כי קיימות קטגוריות חוב שונות בעלות דרגה שונה. קודם כל משלמים לנושים מובטחים, כלומר למי שהבטיח את חובו באמצעות שיעבוד!
אחר כך משלמים בגין שכר עבודה, חוב בגין ניכוי במקור משכר עבודה, מיסים, דמי שכירות, דמי מזונות וכו'...
לעתים חייב (אפילו ברוב המקרים) אינו מסוגל לפרוע את כל חובותיו, ולעתים אפילו אינם מסוגלים לכסות את הדרגה הראשונה - בעלי השיעבודים.

סיום הליכי פשיטת רגל מגיעים לסוף כאשר עושים מושג שנקרא הפטר...
אם בית המשפט השתכנע שכל מה שניתן היה לשלם לנושים שולם ואין תועלת בהמשך ההליכים. נותנים הפטר ומוחקים חובות העבר ומוסרות ההגבלות שהוטלו על החייב.
פעם היה נהוג למשוך את ההליכים במשך שנים רבות עד שהחייב יפרע לפחות שליש מחובותיו, אבל היום מי שנקלע בתום לב לחובות מקבל הפטר מהר יותר ולעתים אפילו במועד ההכרזה על החייב כפושט רגל. (בדרך כלל כשאין באמת מה לגבות וחבל על הזמן והעצבים של כולם)

כותב מאמר זה הינו עורך דין שלומי אדמוני עורך דין פשיטת רגל.


 
עורך דין פשיטת רגל

פשיטת רגל כל מה שצריך לדעת