בקשה לייצוגית נגד יקבים: תירוש ויין מתוק מהולים בסוכר לבן ומים
בתביעה, בסך 89 מיליון שקל, נטען כי בדיקת מעבדה של מוצרי יקבי ארזה גילתה סוכר לבן ביינות ובמיצי הענבים, שבהם אמור להימצא רק סוכר ענבים. כן צורפו לתביעה הקלטות של משגיחי כשרות שמודים לכאורה שמוצרי יקב טפרברג, יקבי ארזה ויקבי ציון מהולים במים. כל זאת במטרה להוזיל את עלות הייצור. תביעה דומה בגובה 118 מיליון שקל הוגשה נגד יקבי סגל
 
 
בקשה לתביעה ייצוגית בגובה 89 מיליון שקל הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד - נגד יקב טפרברג (אפרת), יקב ארזה ויקבי ציון, בטענה שיינות מתוקים ומיצי ענבים (תירוש) שיקבי ארזה משווקים מכילים סוכר לבן וסוכרוז בניגוד לתקן. כמו כן נטען כי משגיחי כשרות הוקלטו מודים שהמשקאות של כל היקבים גם מהולים במים, בשיעור של כ-30%, מידע שאם הוא נכון - מעיד על זיוף.

 

 

התובעים הייצוגיים, חמישה צרכנים שקנו את המשקאות לטענתם, מבקשים מהחברות לשנות את שמות המוצרים או להפסיק לשווקם כך ולפצות את הציבור ב-23 מיליון שקל על מיצי ענבים שנמכרו לכאורה תוך כדי הטעיה והתעשרות על גב הצרכנים, ב-44 מיליון שקל בגין יין מתוק שנמכר כך וב-22 מיליון שקל על עוגמת נפש. הבקשה הוגשה באמצעות עורך הדין אדמוני שלומי חי.

 

בדיקת מעבדה הוכיחה: מוסיפים סוכר לבן

לפי הבקשה לתביעה, בדיקת מעבדה שנערכה במכון התקנים העלתה כי ביין אדום מתוק מוריה של יקב ארזה נמצא סוכר לבן. לפי תקן היין אסור להוסיף ליין סוכרוז, אלא אם הוא מסומן כיין ממותק ומכיל 65% יין לפחות, ויש לציין שנוסף סוכר ליין. יין זה לכאורה אינו עומד בדרישות התקן.

 


 (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

 

גם במוצר המכונה "יין אדום מתוק דל כוהל מוריה לייט", של יקב ארזה, נמצא סוכרוז.

 

בתירוש ענבים לקידוש והבדלה של יקב ארזה נמצאו 14 גרם סוכרוז לליטר, מה שאסור על פי תקן ת"י 52. לפיכך, לכאורה היה אסור לסמנו כמיץ ענבים, והיצרן היה צריך לכנותו "משקה ענבים" בלבד.

 

בתביעה נטען כי במוצר תירוש ענבים טבעי מוסקט 1.5 ליטר של יקבי ציון - לא צוין כלל שלמוצר נוספה גופרית דו-חמצנית או חומצה גופרתית. זאת בניגוד לסעיף 107.1 לת"י 1318, הקובע שעל גבי התווית יצוינו המילים "תוספת" או "תוספות" כשמוסיפים חומרים אלה למיץ.

 

עוד נטען כי יין אדום מתוק אפרת ישן נושן של יקב טפרברג נמצא מפר את הוראות תקן היין, שכן התקן אוסר על כל תיאור או כינוי המצביע על יושן היין או גילו או עתיקותו.

 

תביעה ייצוגית דומה הוגשה נגד יקב סגל, בטענה שהחברה מוהלת סוכר לבן ביין אדום ובמיץ ענבים. התביעה, בסך 118 מיליון שקל, הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו.

 

הוקלטו משגיחי כשרות שמודים: יש פה רק 70% תירוש או יין

 

עוד נטען בבקשה לתביעה כי בישראל יש נוהג ותיק של מהילת מים ביין מתוק ובמיץ ענבים: "רבים בתעשיית היין מודעים לכך, אולם הם נוטלים לעצמם את החירות להונות את ציבור הצרכנים ולמכור להם משקה ענבים אלכוהולי בכסות של יין. הוספת ולו כמות מזערית ביותר של מים ליין אסורה בהחלט על פי התקן ומכאן ואילך לא ניתן לכנות אותו בשם יין כלל. אף הוספת מים למיץ ענבים אסורה על פי התקן".

 

 

לפי הבקשה לתביעה, משגיחי כשרות ביקבי אפרת (טפרברג) וארזה הוקלטו מודים שיש לפחות 70% יין בכל היינות המתוקים. הם גם מודים שבכל מיצי הענבים יש מים, למעט אלה הכתוב עליהם במפורש 100% טבעי, או אלה הנמכרים בבקבוק של 750 מ"ל.

 

 

לפי התביעה, המשגיח של יקבי ציון אמר שהיין המכונה "קליל" אינו מכיל 100% ענבים, אלא "מעל ל-70%". בהקלטות טען המשגיח שכל מיצי הענבים מכילים מים, למעט כשכתוב במפורש 100% "מיץ ענבים מובחר", או מיץ ענבים בשם "בית סבא".

 

 

עוד נטען כי הרבנות הארצית מורה למשגיחים לוודא כי כמות הענבים בתוצר הסופי ביין לא תפחת מ-51%, וכי התופעה ידועה כבר שנים ומוזכרת במאמרים שפרסמו רבנים ובכתבות שפורסמו בעיתונות.

 

 

"המוצר שנרכש אינו יין, ואסור שיהיה מכונה יין"

 

בכתב התביעה נטען כי החברות נהגו בהטעיה, רשלנות, הפרת חובה חקוקה ועוד, משום שהתובעים ביקשו לרכוש יין ורכשו את המוצרים בסוברם שהם רוכשים יין. "בפועל המוצר שנרכש אינו יין, אסור שיהיה מכונה יין, אסור שעל התווית תופיע המלה יין, שכן לכאורה מוסיפים לו מים בשיעור של 30% לערך בממוצע", כך נכתב.

 


עוד נטען כי "למעשה, התובעים רכשו מוצר אחר שיכול להיות מכונה אך ורק כמשקה אלכוהולי, או משקה ענבים אלכוהולי, או כל כינוי דומה אחר, אולם, הוא בשום פנים ואופן לא יכול להיות מכונה יין כפי שמופיע על התווית. שכן, הוספה, ולו של הכמות המינימלית ביותר של מים, אסורה בהחלט על פי התקן, ומכאן ואילך לא ניתן לכנותו בשם יין כלל.

 

 

"התובעים שחפצו לרכוש יין קיבלו מוצר אחרי לגמרי, מוצר נחות ונבדל ממנו, מוצר שאותו לא ביקשו לרכוש. החברות הנתבעות למעשה הונו והטעו את הצרכנים לחשוב שהם רוכשים יין, כשבפועל הם לא רכשו יין, אלא מוצר אחר, נחות יותר, תהא הגדרתו אשר תהא, יהיה כינויו אשר יהא, יין הוא לא".

 

 

טענות דומות נטענו לגבי מיץ ענבים. לטענת התביעה, הסיבה למהילה במים היא שכנראה "אין היגיון כלכלי למכור לאורך זמן יין מתוק העומד בדרישות התקן ללא תוספת מים ברמת המחירים הקיימת בשוק החופשי. הקביעה הזאת נכונה קטגורית לכל סוגי היינות המתוקים הנמכרים לצרכן בכ-20 שקל לבקבוק של 750 מ"ל או 1 ליטר.

 

 

"השילוב בין דרישת תקן היין, לרמת כוהל מינימלית של 9% ורמת המתיקות הנדרשת ביין אדום, שעל פי ממצאי המעבדה נע בין 147 גרם ל-232 גרם סוכרים לליטר, מייקרת את הפקת היין, באופן שהופך את ייצורו ללא כדאי כלכלית ברמת המחירים בהן היינות נמכרים בשוק".

 

 

בעייתי להוכיח שיש מים ביין ובתירוש

 

טענת הסוכר היא חד-משמעית, לפי כתב הבקשה לתביעה, שכן בבדיקת מעבדה קל מאוד להבחין בין סוכר המופק מענבים (גלוקוז) לבין סוכר שאינו מופק מענבים (סוכרוז). עם זאת, הקביעה כי היינות מהולים במים אינה חד-משמעית, שכן אי אפשר להבחין בבדיקות השגרתיות הנעשות בארץ בין מים שמקורם בענבים לבין מים שמקורם לא בענבים.

 

"קושי זה להבדיל בין מים למים מקשה מאוד להוכיח ישירות שהוספו מים ליינות המתוקים, אולם ניתן להגיע למסקנה זו באמצעות בחינת עלות חומר הגלם של הענבים או רכז הענבים הדרושים לייצור היין המתוק", נטען בבקשה לתביעה.

 

 

מיקבי ציון לא נמסרה תגובה עד למועד פרסום הידיעה.

מיקב אפרת נמסר בתגובה: "קיבלנו את התגובה ואנו לומדים אותה".

מיקב ארזה נמסר בתגובה: "קיבלנו את התביעה והיא נמצאת בבדיקה. היקב פועל לפי החוק והתקנים הרלוונטיים".

מיקב סגל נמסר בתגובה: "כתב התביעה טרם הומצא לידינו. לאחר שיתקבל נגיב בבית המשפט".

מקור הכתבה: YNET